כששירה סרברניק מירושלים הייתה בת 12, התגלה אצלה חשד לעקמת. עד שהגיעה לגיל 17, אז חלה הידרדרות במצבה והיא הבינה שעליה לעשות ניתוח, הייתה נתונה למעקב. "עשיתי את בדיקת ה-EOS, כי זו בדיקה מופחתת רנטגן", סיפרה סרברניק, היום בת 21, "וכל פעם כשהייתי צריכה לעשות אותה זה היה סיוט".
EOS הוא מכשיר סורק רנטגן שמיועד לעמוד השדרה, מפרקי הגפיים התחתונות והעצמות, והוא בעל קרינה נמוכה במיוחד. בעזרתו, ניתן לפענח את מצב העצמות והמפרקים באמצעות תמונה אחת בתלת־ממד שהמכשיר מספק. אז למה סרברניק מגדירה את הבדיקה כסיוט? כיוון שבארץ יש רק שלושה מכשירים כאלה, בבתי חולים במרכז הארץ בלבד: שיבא, אסף הרופא ואיכילוב.
קראו עוד:
ילדים כמוה, שסובלים מעקמת ומתגוררים בפריפריה או באזור ירושלים, נאלצים להיגרר ולנסוע רחוק כדי לבצע את הבדיקה החיונית - או שיעברו בדיקת רנטגן עם רמות קרינה גבוהות יותר באופן משמעותי. כל זאת בשל היעדר מדיניות מסודרת של משרד הבריאות בנושא, והסירוב שלו לתקצב או להנחות על רכישת המכשיר עבור בתי חולים אחרים. את הבדיקה מבצעים מדי שנה אלפי מבוגרים וילדים הסובלים מעקמת, אך בניגוד לבדיקות דומות כמו CT ו-MRI, משרד הבריאות לא מפקח על פיזור מכשירי ה-EOS ולא מווסת אותם בין האזורים הגיאוגרפיים. מלוא האחריות מוטלת על בתי החולים עצמם, ועל חשבונם.
"בכל פעם שהייתי צריכה לעשות את הבדיקה הייתי צריכה להשיג את איכילוב וזה לא היה פשוט", אמרה סרברניק, "הייתי צריכה לבטל ימי לימודים ועבודה. אמנם הצילום עצמו לוקח שניות, אבל זה תמיד יוצא בסוף יום שלם. עשיתי אותה מעל 30 פעמים, ולא רציתי לעשות בירושלים כי מדובר על הרבה יותר קרינה, שלא רציתי לחשוף את הגוף שלי אליה. "לפעמים לא הצלחתי למצוא תורים באיכילוב אז נבדקתי בירושלים", המשיכה, "שם גם מעורב מגע עם הרנטגנאי ועברתי בעניין הזה חוויה לא נעימה. ב-EOS לעומת זאת זה מתנהל אחרת, הרבה יותר נעים. אני צריכה רק להיות בלי מתכות ולעמוד בלי לזוז".
לפני כשנתיים היא עברה ניתוח תיקון עקמת בעמוד השדרה. "עברתי שנת החלמה, וגם עכשיו אני צריכה להישאר במעקב. זה היה ניתוח מאוד קשה, אבל עכשיו החיים שלי רגילים. אני חושבת שזה יכול להיות משמעותי להרבה אנשים אם המכשיר הזה היה קרוב אליהם. צריך להבין שעקמת היא בעיה שכיחה מאוד, וגם מי שלא עובר את הניתוח עדיין עושה את אותם צילומים כדי לוודא שהמצב לא מידרדר. אני מקווה שהמכשיר יהיה זמין בכל הארץ, כדי לצמצם את כמות החשיפה של אנשים לרנטגן וגם לחסוך להם זמן וכסף. זה מאבק ממש חשוב".יש לציין כי בתי החולים הדסה ושערי צדק שבירושלים בחרו שלא לרכוש את המכשיר.
מנהל היחידה לבעיות בעמוד שדרה בילדים בשערי צדק, ד"ר הראל ארזי, התרעם על המחסור במכשור - תוצאה של סדרי עדיפויות תקציביים של משרד הבריאות ושל בתי החולים עצמם. במכתב ליו"ר ועדת הבריאות ח"כ אוריאל בוסו, כתב כי "בשערי צדק בפרט ובירושלים בכלל אנו מטפלים באופן רציף בעשרות רבות של ילדים הסובלים מהפרעות ציר בעמוד השדרה והגפיים התחתונות ונזקקים למעקב רציף".
"תושבי ירושלים והסביבה נאלצים לכתת רגליהם לאזור המרכז לצורך ביצוע ההדמיה, ומטופלים רבים בעלי קשיי נגישות וניידות לא מצליחים לממש את האפשרות כלל"
"הטכנולוגיה מאפשרת ביצוע צילומים באיכות גבוהה ביותר והורדת שיעור החשיפה לקרינה בעד 90 אחוזים על פי פרסומים שונים, בהשוואה לטכנולוגיות קיימות אחרות", הוסיף ארזי, "כיוון שמדובר באוכלוסייה של ילדים בגיל הצמיחה, הפחתת החשיפה המצטברת לקרינה משמעותית ביותר וצילומי EOS הפכו לסטנדרט ההדמיה למקרים אלו בעולם המערבי. תושבי ירושלים והסביבה נאלצים לכתת רגליהם לאזור המרכז לצורך ביצוע ההדמיה, ומטופלים רבים בעלי קשיי נגישות וניידות לא מצליחים לממש את האפשרות כלל".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד אינו עוסק ברכישת מכשיר מסוג EOS ואינו תומך כלכלית ברכישת המכשיר. ההחלטה מצויה בבתי החולים ובמסגרות רפואיות אחרות על פי שיקול דעת רפואי של צוות בתי החולים. כל בית חולים או מסגרת רפואית אחרת יכולים לרכוש אותו ללא כל מגבלה, תוך עמידה בהנחיות הכלליות הנוגעות לבטיחות קרינה של היחידה לבקרה על קרינה של משרד הבריאות".